מחלות ממקור היסטיוציטרי בכלב וחתול 

מחלות היסטיוציטריות בכלב ובחתול

מחלות היסטיוציטריות בכלבים

המחלות או הפתולוגיות שבהן מעורבים תאים היסטיוציטרים מהווים אתגר אבחוני וטיפולי. עיקר הקושי הוא באבחנה ובפרוגנוזה. לרוב המחלות ההיסטיוציטריות פרוגנוזה לא טובה.

השלב הראשון בזיהוי  המקור לתהליך הניאופלסטי/ראקטיבי  הוא שימוש בכלי האימונוהיסטוכימיה. בעזרת נוגדנים חד ורב שבטיים ניתן להגיע לזיהוי ודאי של התא שמשתתף בתהליך וזיהוי התהליך כתהליך ראקטיבי או ניאופלסטי.

התמיינות היסטיוציטים

למרות השוני במחלות ההיסטיוציטריות בכלבים, רוב רובם מייצג שגשוג של תאים שמציגים אנטיגנים של מקרופאג או תא דנדריטי. היסטיוציטים מתמיינים במח העצם מתא גזע שמציג אנטיגן CD34+, מתא הגזע קיימת התמינות למאקרופאגים ולתאים דנדריטיים. דוגמאות לתאים דנדריטיים ניתן למצוא בעור  כתאי לנגרהנס או בזקיקים לימפטיים באברים פנימיים. ההתמיינות לתאים דנטריטיים נעשית תחת השפעת  GM-CSFו TNF-? ואינטרלאוקינים מסייעים להתמיינות התאים למאקרופאגים.

בעזרת אימונוהיסטוכימיה ניתן להבדיל בין תאים שמקורם מתאים דנטריטיים בעור לבין תאים שמקורם בזקיקים לימפטיים, ההבדל הוא ההצגה של אנטיגניים  E-cadherin and Thy-1 (CD90)על פני הממברנה של התאים.תאים דנטריטים שייכים לקבוצת תאים שמסוגלים "להציג? אנטיגן בפני תאי T והם נחשבים כתאים הפוטנטים ביותר ביכולת זו.

 Canine Cutaneous histiocytoma

התהליך ההיסטיוציטרי הנפוץ ביותר. מופיע כגידול יחיד בדרך כלל. גידול שפיר שעשוי לחלוף ללא התערבות. הרגרסיה של הגידול יכולה להמשך על פני שבועות עד חודשים ומלווה בהופעת לימפוציטים בעלי אנטיגנים  CD8+

התהליך עשוי להופיע בכל גיל אך לרוב יופיע בכלבים צעירים עד גיל שלוש שנים.

הופעת מספר גידולים בו זמנית בכלב בוגר משלוש שנים מהוה קושי אבחוני כאשר האבחנה המבדלת החשובה היא  cutaneous histiocytosis כיון שבשני המקרים עשויה להיות חדירה לאפידרמיס של תאים היסטיוציטיריים.

Histiocytic sarcoma

פתולוגיה ניאופלסטית שמופיעה באתר אחד/אבר אחד.הטיפול המיטבי הוא כירורגי, הוצאת הגידול עם שוליים רחבים ככל הניתן. הגידול נוטה לזרוע גרורות לקשרי הלימפה. במקרים רבים לא מזוהה הגידול המקורי והכלב מגיע לאבחון ראשוני עם מוקדים "ניאופלסטיים" רבים בו זמנית באזורי גוף שונים. הופעה זו מכונה malignant histiocytosis וקשה בנקודת זמן שבו מופיע הכלב להפריד בינה לבין סרקומה שזרעה גרורות.

כמובן שהפרוגנוזה להופעה בו זמנית של תהליכים ניאופלסטיים יש פרוגנוזה גרועה ביותר.

Reactive histiocytosis

פתולוגיה שתוארה תחילה בכלבים מגזע  bernese mountainולאחר מכן נוספו גזעים רבים תחת הפתולוגיה של היסטיוציטוזיס ראקטיבי.

הפתולוגיה מאופינת בשגשוג וחדירה של תאים ממקור היסטיוציטרי לאברים שונים הכוללים: עור,עין קשרי לימפה איזוריים ועוד.

הפתולוגיה תוקפת כלבים בגילאי הביניים ואף צעירים. המחלה קשה ומתסכלת לטיפול ורק כ10% מהכלבים מגיבים לטיפול תומך הכולל תרופות ציטוטוקסיות וסטרואידים. כיום קיימות תרופות שמדכאות פעילות תאי T בצורה ספציפית והם נותנות הן תקווה והן אפיון למחלה שנגרמת ככל הנאה מפגיעה רגולטורית במערכת החיסון, פגיעה שמערבת באופן ישיר תאי T ותאים דנדריטים עוריים.

ההבדל העיקרי בין Cutaneous histiocytosis ו systemic histiocytosis הוא המעורבות של העור בתהליך או חסר במעורבות באברים אחרים. ב Cutaneous histiocytosis התאים נמצאים רק בעור ובתת עור ואינם נמצאים באברים אחרים.

תהליכים היסטיוציים בחתול

בחתול, פתולוגיות של ההיסטיוציטים אינן נפוצות. אחת המחלות שנפיצותה הולכת וגדלה היא Feline progressive histiocytosis , פתלוגיה שדומה ל persistent histiocytomas בכלב. הפתולוגיה מאופיינת בנודולי מולטיפוקאליים שמפוזרים תת עורית באזור הראש וכפות הרגליים.

החתולים שנפגעים הם בגילאי הביניים-מבוגרים.אין טיפול והפרוגנוזה גרועה.

סרקומה יחידה ממוקדת (Localised histiocytic sarcoma) לא מתועדת בחתול.

References

Moore PF and Affolter VK(2005) Canine and Feline Histiocytic Diseases. In Textbook of Veterinary Internal Medicine 6^th edition Eds. Ettinger SJ and Feldman EC. Elsevier Saunders Missouri. 779.

Moore PF (1984) Systemic histiocytosis of Bernese Mountain dogs Vet Pathol 21:554.

Moore AS and Frimberger A (2005) The spectrum of histiocytic disease in dogs. ACVSc Rounds March 12. 2005